סוגיית עזבונו של המנוח היא אינה סוגיה קלה, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה מנטאלית. בקשה לקיום צוואה היא למעשה מסמך אשר מעניק לצוואה שהשאיר המנוח תוקף משפטי. באמצעות בקשה לקיום צוואה ניתן לממש את הצוואה מבחינה חוקית ומשפטית. את הבקשה ניתן להגיש רק אחרי מותו של המצווה וזאת נעשה בפני רשם לענייני ירושה או בית דין דתי, על פי בחירת היורשים. באם לא קיימת צוואה אותה השאיר המנוח, יש להוציא צו קיום ירושה.
ממה מורכבת בקשה לקיום צוואה?
בקשה לקיום צוואה צריכה לכלול מספר מסמכים חשובים: הצוואה המקורית, תשלום אגרות, תעודת פטירה ותצהיר.
• צוואה מקורית – את הצוואה המקורית יש להגיש לאחד הגופים המוזכרים לעיל ובאם לא ניתן להגיש אותה, יש לצרף צילום שלה ומסמך המפרט מדוע לא ניתן לצרף את הצוואה המקורית.
• אגרות – צו קיום צוואה חייב לכלול שתי אגרות המשולמות בדואר או באינטרנט ואת האישורים יש לצרף לבקשה. אגרה אחת כוללת את התשלום עבור טיפול בבקשה לקיום צוואה והשנייה משולמת עבור פרסום הבקשה בעיתון יומי. הסיבה לפרסום בעיתון היא שיש להודיע לציבור על דבר הצוואה כדי לאפשר למי שמעוניין, להביע את התנגדותו.
• תעודת פטירה – את תעודת הפטירה של המנוח מצרפים לטופס בקשה לקיום צוואה והיא ניתנת ליורשים או על ידי משרד הפנים.
• תצהיר – כמו כן, יש לצרף תצהיר של מגיש הבקשה כאשר התצהיר מאומת על ידי גורם משפטי כמו עורך דין.
לאחר הגשת המסמכים ובאם לא קיימות התנגדויות, הבקשה עוברת לגוף המשפטי ובהינתן הצו, יכולים היורשים לרשום נכסי מקרקעין, להעביר זכויות פיננסיות ולקבל את המגיע להם על פי האמור בצוואת הנפטר. יש לציין כי יכול להיות שיתקיים מצב בו חלק מעיזבונו של הנפטר לא מצוין בצוואה, ואת זאת ניתן לקבל על ידי בקשה לקיום צו ירושה.