הגדלת מזונות

אחרי התדיינות ארוכה, מס' דיונים והסכמה או פסק דין שניתן נפסק גובה המזונות אותם אמור האב לשלם לילדים.
במקרים רבים, זמן מה לאחר פסיקת בית המשפט או אישור הסכם הגירושין, ניתן לראות ששני ההורים אינם מרוצים מגובה המזונות – האב סבור שהוא משלם יותר מזונות והוא מעוניין בהפחתת סכום המזונות ואילו האם טוענת כי סכום הזונות אינו משקף את הצורך האמיתי ואת ההשתכרות בפועל או כושר ההשתכרות של האב והיא מעוניינת בהגדלת מזונות.
על הנושא של הקטנת המזונות אנו נדבר במאמר נפרד. במאמר זה סקור את הכללים הבסיסיים בנושא של הגדלת מזונות, פוטנציאל הזכייה בתביעה של הגדלת מזונות ומה הסיכונים הכרוכים בכך.

למה בעצם שלא נוכל לתבוע הגדלת מזונות?

בעולם המשפטי ישנו כלל והוא "סופיות הדיון". משמעו כי כשניתן פסק דין, והוא חלוט, היינו שעבר המועד להגשת ערעור עליו, הרי שפסק הדין זה הינו סופי ואי אפשר לשנות אותו. ישנו הגיון רב בכלל זה, נדמיין עולם בו גם לאחר שניתנה החלטה של בית משפט, כל אחד מהצדיים יכול לפתוח שוב את אותו הדיון ו"לשגע" את בתי המשפט והצד שכנגד כל אימת שיתחשק לו.  החריג לכלל זה, הוא פסק דין למזונות קטינים, אשר לעולם איננו סופי. עם זאת אין בכך כדי ללמד כי ניתן להגיש תביעה להקטנה או הגדלה של מזונות ילדים כעניין של מה בכך. ההיפך הוא הנכון.
כדי להגיש תביעה להקטנה או הגדלת מזונות נדרשת מומחיות שאינה נדרשת בהגשת תביעה ראשונית למזונות קטינים, העיקרון המנחה את בית המשפט לענייני משפחה בסוגיה זו הוא "שינוי נסיבות מהותי", שהתחולל מיום מתן פסק הדין או אישור ההסכם בנוגע למזונות הילדים.
יודגש כי שינוי נסיבות מהותי הכוונה שינוי שאותו לא ניתן היה לצפות בעת מתן פסק הדין או אישור הסכם הגירושין.
שכן פסק דין למזונות, מעצם טיבו, צופה הוא פני עתיד, והצרכים המשתנים עבור הקטינים במשך השנים עד לבגרותם מובאים בחשבון בתוך מערך השיקולים של בית המשפט. נטל ההוכחה לקיומו של שינוי נסיבות מהותי מונח על כתפיו של הצד המבקש לשנות מפסק הדין או ההסכם המקורי ולתבוע הגדלת מזונות.
לא ניתן לקבוע מראש מה יחשב "שינוי נסיבות מהותי", ובית המשפט מכריע בכל מקרה לגופו. על הצד המבקש זאת להציג בפני בית המשפט ראיות מספיקות כדי לשכנעו כי אכן השתנו הנסיבות באופן אותו לא ניתן היה לצפות מראש בעת מתן פסק הדין, יובהר כי נטל ההוכחה בתביעות אלו הינו נטל כבד ועל המבקשת הגדלת מזונות, לעמוד בנטל זה 

התנאים לתביעת הגדלת מזונות

סעיף 13 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע כי בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בוויתור ובפסק דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנשתנו אחרי ההסכם, הוויתור או פסק הדין.
כלומר, ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בנוגע לתשלום מזונות, בכפוף להוכחה כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי פסק הדין המקורי.
הפסיקה קבעה כי השינוי שעל התובע להוכיח הינו באחד מאלה:

בעצם החיוב תביעה להגדלת מזונות – אימתי ובאילו תנאים?

•      בשיעור/גובה חיוב תשלום דמי המזונות החל כיום
•      בצורכי הקטין מקבל המזונות
•      ביכולת החייב שאמור לשאת בנטל הגדלת המזונות
•      ביכולת ההורה המשמורן
•      ברכוש הקטין

בעניין שינוי נסיבות זה, נטל ההוכחה הוא כבד משקל,. נטל זה מונח על כתפי התובע ועליו להוכיח קיומן של נסיבות חדשות ומשמעותיות המצדיקות את השינוי בגוה תשלום דמי המזונות שכבר נפסק. 

ככל שהתובע את הגדלת המזונות יוכיח קיומם של שינויים רבים יותר העולים כדי שינוי נסיבות מהותי כפי הגדרת הפסיקה, כך בהתאמה יגדלו הסיכויים לקבלת התביעה להגדלת מזונות ולשינוי בגובהם של דמי המזונות הקיימים נכון למועד התביעה.

בתי המשפט בוחנים בדקדקנות טענות הנוגעות להגדלת מזונות, ולא בנקל הם יפסקו לטובת התובע. ההיגיון העומד בבסיס הכבדת הנטל הוא הרצון שלא לעודד התדיינויות רבות על נושאים שעסקו בהם הערכאות המשפטיות בעבר. לדוגמה, לא די בכך שהילד התבגר וההוצאות המספקות את צרכיו גדלו בהתאמה, וכן גם נישואים של אחד ההורים אינה מהווה סיבה העולה לרף של שינוי נסיבות מהותי.
עם זאת, ישנם שינויי נסיבות מהותיים אשר מצדיקים את הגדלת דמי המזונות, כגון שינויים במצב בריאותו של הילד או צורך בטיפולים פסיכולוגיים מיוחדים.

בנסיבות אלו, ניתן לומר כי את שינוי נסיבות זה לא ניתן היה לצפות בעבר. במקרה כזה, ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות, אשר צריכה להיות מגובה בהסבר מפורט וראיות (כבדות משקל כפי שצוין לעיל) לכך שאכן המזונות שנפסקו בעבר, אינן מספקים כיום את צורכי הילדים ויש צורך בהגדלתם, כתוצאה משינוי הנסיבות. 

בהגשת תביעה להגדלת מזונות לא מסתכלים רק על שינוי הנסיבות המהותי של הילדים בלבד. גם לשינוי הנסיבות בהכנסת האם עשוי להיות משקל גדול בתביעת המזונות. לדוגמא: בית המשפט פסק כי אם שעבדה במקום שפרנס אותה בכבוד והחליטה על שינוי על מנת להיות עם הילדים יותר, היא התפטרה ופנתה לדרך עצמאית כאשר פרנסתה לא הספיקה לכלכלת הילדים, פסק בית המשפט להגדלת מזונות במקרה זה.
כמובן שבמידה ובית המשפט מזהה ששינוי זה לא נעשה בתום לב, הוא עלול לדחות את התביעה להגדלת מזונות.
גם לשינוי בהכנסת האב ישנו משקל בתביעה להגדלת מזונות כך שאם הכנסתו של האב גדלה באופן ניכר, יהיה לדבר משקל בתביעת הגדלת מזונות.

חשוב לציין כי בתי המשפט בוחנים גם את תום הלב בה מוגשת תביעה להגדלת מזונות, האם תביעה זו הוגשה בתום לב או כצעד אסטרטגי שתוכנן מראש. הורה שהגיש תביעה להגדלת מזונות זמן קצר לאחר אישור הסכם או מתן פסק דין בדבר, יראה כאילו הוגש שלא בתום לב מה שעשוי לדחות את תביעת הגדלת המזונות

כפי שכבר הזכרנו, מזונות ילדים זו אחת הסוגיות היותר בעייתיות עת בני הזוג מחליטים להיפרד היות ואין מדובר בחיוב שולי שלאחר תשלומו נפסק הקשר בין המשלם למקבל התשלום, חיוב מזונות ילדים הינו חיוב מתמשך, חיוב שעלול להשתנות מכורח הנסיבות כפי שבואר, חיוב בעל משמעות גדולה עבור שני הצדדים.
במידה ואתם חושבים על אפשרות של תביעה להגדלת מזונות או הפחתת מזונות, כדאי לחשוב ולהתייעץ לפני כן האם היא בכלל כדאית.
אתם מזומנים לפגישת ייעוץ לא מחייבת בה נבחן יחד את כדאיות הגשת התביעה

התקשרו עכשיו 072-2575374